פסק-דין בתיק ת"א 1263-08

א.   מבוא ורקע

1.     עניינו של פסק הדין היא תובענה, עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד" או "החוק"), שהגישה התובעת מס' 2 (להלן גם: "התובעת"), כנגד הנתבעים, בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, בתאונת דרכים מיום 13.9.05, בשעות הערב המוקדמות, כאשר הייתה נוסעת, ביחד עם אמה, התובעת מס' 1, ברכב שהיה נהוג בידי בעלה דאז - הנתבע מס' 1, כאשר רכב אחר התנגש ברכבם בעוצמה ( להלן גם: "התאונה").

2.     התובענה הוגשה, במקורה, ע"י שתי התובעות - האם והבת - אולם בעניינה של האם, התובעת מס' 1, הגיעו הצדדים לכלל הסדר פשרה, לאחר מתן הצעת פשרה ע"י בית המשפט בעקבות הגשת תחשיבי נזק  מטעם ב"כ הצדדים.

2.1     ב"כ התובעות הביע הסכמת מרשותיו להצעות הפשרה בעניין שתי התובעות, אולם, בכל הנוגע לתובעת מס' 2, הדבר לא נסתייע.

3.     בנסיבות אלה, בלית ברירה, למרות שמדובר בפגיעה שלגביה אף לא נתבקש מינוי מומחה רפואי, בהעדר נכות צמיתה, נקבע  התיק להוכחות ובית המשפט הורה על הגשת העדויות הראשיות - בתצהירים.

4.     מטעם התביעה העידו: התובעת מס' 2 ואמה התובעת מס' 1.

4.1     מטעם ההגנה לא העידו עדים.

5.     גם לאחר שמיעת פרשת הראיות, הציע בית המשפט לצדדים להידבר ביניהם וכאשר המגעים לא נשאו פרי, הציע בית המשפט ליתן פסק דין על דרך הפשרה, עפ"י סעיף 4(ג) לחוק, אולם לא ניתנה גם לכך הסכמה.

6.     בנסיבות אלה, לאחר שב"כ הנתבעים הצהיר כי אין כפירה מטעמם בשאלת החבות וכי חילוקי הדעות בין הצדדים נסובים רק סביב שאלת הנזק, הורה בית המשפט על הגשת סיכומים.

7.     לצערי, כנראה בשל תקלה, שנפלה כנראה תחת ידי המזכירות, לא הועבר התיק ללשכה עם הגשת הסיכומים, אלא רק ביום 3.5.12 - כנראה בעקבות בירור שערך ב"כ התובעות - ועם הצדדים הסליחה.

ב.   טיעוני הצדדים

1.     לטענת התובעת מס' 2, טוב היה לו בחרה הנתבעת לסיים משפט זה בפשרה, כהצעת בית המשפט, כבר לפני זמן רב - בעיקר כדי להימנע מהתארכות ההליכים.

1.1     התובעת מציינת, כי החלטת הנתבעת לקבל פסק דין, תמוהה, כיוון שרק סכום האגרה שתיאלץ לשלם בשל כך, יהיה זהה, פחות או יותר, לפיצוי שהוצע לתובעת בפשרה ע"י בית המשפט - ותוהה היכן ההגיון.

2.     לטענת התובעת, היא נחבלה, כתוצאה מן התאונה, בגופה; ראשה הועף בעוצמה קדימה ואחורה והיא ספגה מכות חזקות - בעיקר בצלעות מימין ובזרוע ימין.

3.     לאחר התאונה פנתה התובעת לחדר מיון במרכז הרפואי "קפלן" ברחובות, שם נבדקה וטופלה טיפול רפואי ראשוני; נערכו לה בדיקות אורטופדיות ונוירולוגיות, אשר איבחנו שהיא סובלת מרגישות על פני הצלעות ובזרוע ימין.

3.1      בתום הטיפול הרפואי הראשוני, שוחררה התובעת לביתה, עם הוראות למנוחה, טיפול במשככי כאבים והוראה להמשך מעקב רפואי.

4.     לטענת התובעת, היא המשיכה לסבול מכאבים וממגבלות תנועה לאורך הגב ובזרוע יד ימין, עם הקרנת כאבים ליד כולה, אך בעיקר בצלעות - ועל כן צרכה משככי כאבים.

4.1     לאחר כשבועיים, חל שיפור במצבה; היא הפסיקה לסבול מכאבים ומגבלות בגב ובזרוע ימין, אולם כאביה ומגבלותיה בצלעות נמשכו מס' שבועות לאחר התאונה.

5.     לטענת התובעת, למרות כאביה ומגבלותיה בצלעות ובבית החזה, ועל אף הפצרות אמה, היא לא פנתה לקופת החולים. זאת - לטענתה - בשל אופיה והעובדה שאיננה "טיפוס מתלונן". לכן טיפלה בעצמה רק באמצעות משככי כאבים .